ה . התגבשות שמונה עשרה ברכות בתקופה העתיקה היתר , התפילה מנוסחת בחופשיות יחסית , ולא היו בה ברכות כמטבע לשון מקובל , כדרך שהתהוותה תפילה זו במסורת שחכמים מייצגיה . במשך הזמן הפכה הברכה להכרח וחובה בתפילה , וכד היו ברכות נאמרות בשעת התפילה ובהזדמנויות נוספות . הברכות , רובן או כולן , היו נאמרות כברכות בודדות , ורק לאחר זמן נתחברו לקבצים בגי שלוש ברכות , ושלוש דווקא , מספר ברכות המייצג קביעות . קובצי ברכות אלו התחברו במשך הזמן לקובץ גדול יותר , כדרכן של ברכות להתלכד , אולם תהליך זה הגיע לידי מיצויו במספר שמונה עשרה . יותר מכך לא נהגו להתפלל , בדיעבד , או שמלכתחילה לא ראו חכמים טעם לחייב את הבריות להתפלל מספר גדול יותר של ברכות ; וקרובים הדברים להיות שווים . באותה שעה לא היה נוסח קבוע לתפילה ואף לא תוכן ברכות קבוע או זהה . מכלל הברכות שהיו באוצר התפילות שבפי המתפללים נבחרו ברכות שונות להיאמר בקובץ הגדול הקרוי 'תפילה / אך חלק ניכר מהן נותר עדיין במתכונתו הבודדה , וברכת ' קדושת השם' תוכיח . למצב זה בערך הגיעה התפילה היהודית בתקופת התנאים , לאמור : ' בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה' —לא פחות ול...
אל הספר