סיכום

3 אין דורשין ; " אלא שהשמרנים ביקשו לצייד את הנערים כראוי ב'לחם ובשר' על מנת שייכנסו לפרדס כאלו חותם בידם נמסר , ' כפי שניסח אחד מתומכי 114 הרשב"א , ואילו השכלתנים סברו כי ניתן להתפטם ב'לחם ובשר' בד בבד עם לימוד החכמות והמדעים כדי להיכנס בפרדס ולעסוק במעשה מרכבה . סוגיית סדר הלימוד בחכמת האלוהות הייתה אפוא ראשונה במעלה בוויכוח הנדון , ובצדה עמדו העילות האחרות לפולמוס , כמו שאלת הלגיטימציה של המגיה האסטרלית וסוגיית הפרשנות האלגורית למקורות והדרישה בה ברבים . כללי הלמידה וסדר הלימוד המימוניים עלו אפוא והפכו למוקד המחלוקות על הפילוסופיה . אם במחלוקת שהתלקחה בשנות העשרים והשלושים של המאה ה 13 היו כללים אלה בגדר סעיף אחד מסעיפי הדיון , בוויכוח של סוף מאה זו היו הכללים הללו במרכז הדיון . מעניין ביותר , שכללי הלימוד המימוניים הזינו הן את השכלתנים הן את השמרנים . השכלתנים היו קשובים להוראותיו של מורה הנבוכים מתוך האינטרס הרציונליסטי המקורי , ואילו השמרנים דבקו בצורך בהכנה ובמצעים להתלמדות , ובמקום החכמה והמדעים יצקו את ראשוניות הלימוד התורני . ואין זה דבר של מה בכך : השמרנים הסתמכו במישרין על...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן