שם טוב , שראו בהכנות למעמד הר סיני סמל לרכישת החכמות ולהכנה המוסרית לצורך לימוד חכמת האלוהות . כתיבתו של אבן צרצה , כמו זו של השכלתנים האחרים , מייצגת אפוא את היישום הפרשני המלא על סוגיות שונות ומגוונות , מקראיות , אגדיות והלכתיות כאחת . בנתיבי הפולמוס : השלב הראשון מהסוגיות האחדות שנתנו במסגרת זו ניכר , שכללי החינוך והלמידה המימוניים הפכו לאבני יסוד של הגישה הרציונליסטית בתקופת ימי הביניים . נקל להבין , שהפנמתם של כללים אלה עוררה את חמתם של השמרנים . ויש להבהיר : בניגוד לדיונים של אחרים מההיסטוריונים וכותבי תולדות ההגות אין לראות את שרשרת הוויכוחים שהתלקחו מסוף המאה ה 12 ועד ראשית המאה ה 14 כמקשה אחת . לכל ויכוח היו המאפיינים הרעיוניים שלו , ועל כך הרחבתי במקום אחר . ואולם מכנה משותף לשלבים השונים של הפולמוס היה הזעם של השמרנים על כללי הלמידה המימוניים . כמדומה שהמחקר לא הקדיש עד כה דיון ממצה לסוגיה ספציפית זו כשלעצמה , הגם שזו תפסה מקום חשוב במהלך הפולמוסים . וכבר ראיתי בימי מפריצי עמנו , פרצו גרר לדבר ברברי המרכבה והקבלה , והפכו דברי אלקים חיים לרעה והרעו לשלמים' ( פירושי ר' אברהם...
אל הספר