12 בכתבי אריסטו ובספרות הפילוסופית המוסלמית , כגון בכתביו של אבן םינא . הרמב"ם ליקט סיבות אלה והציק במרוכז , ושזר אותן בדיון על מאפייניה של חכמת האלוהות . התוצאה מפועלו זה של הרמב"ם הייתה הצגה פרוגרמטית של התנאים ללימוד חכמת האלוהות והדרכים המתודיות לרכישתה . למעשה הציג הרמב"ם את עצם הלמידה כסוגיה הנדרשת לדיון שיטתי ומקיף . ואכן בדיון זה הניח הרמב"ם את התשתית לדיונים השונים בדרכי הלמידה שרווחו ברציונליזם היהודי של ימי הביניים . מכאן ואילך התריעו השכלתנים על נקיטת מתודה לקויה בלמידת תורת האלוהות . הם הוקיעו את ההזנחה של סדר הלימוד הראוי והצביעו על הצורך בלימוד עקיב של החכמות היסודיות ועל ליקויים מוסריים המונעים את ההשגה הראויה . בסעיפים הבאים נעיר על השפעתו של הרמב"ם על ההגות הרציונליסטית בימי הביניים בסוגיית המתודיקה של לימוד חכמת האלוהות . הערותינו יתמקדו ביישום הפרשני הנרחב והיסודי שהקנו השכלתנים לשורת העקרונות שקבע הרמב"ם . סולם יעקב והלמידה כבר בשנות העשרים של המאה ה 13 ניצוקו עקרונותיו החינוכיים של הרמב"ם למסגרות פרשניות מובהקות . במורה הנבוכים נתפרשה סוגיית סולם יעקב כמשקפת את מ...
אל הספר