סיכום ניתן כעת לתאר את הסדר המיוחד ואת מידת האזוטריות שנקט הרלב"ג בדיון על הידיעה האלוהית . בשלב הראשון ( המאמר השלישי ) נתקבל הרושם כאילו הרלב"ג מעמיד את 'דעת תורתנו' מול 'דעת הפלוסוף , ' כביכול אינן עולות בקנה אחד . מתוך הדיון הסכולסטי המייגע המתפתח והולך מתחוור , שהרלב " ג צידד דווקא בגרסה מסוימת של דעת הפילוסוף , מתוך דחייה מוחלטת של מה שנראה בהתחלה 'דעת תורתנו . ' מסתבר שדווקא דעתו של הרמב"ם בדבר 'שתוף השם' איננה הולמת את האמת , ולפיכך 'דעת תורתנו' איננה הולמת אותה . הדיונים במאמרים הרביעי והחמישי מאשרים סופית , שאכן נתלכדה דעתו של הרלב"ג עם דעתו של אבן רשד בפירוש האמצעי . עד כאן המהלך האזוטרי הדתי או הפוליטי שנקט הרלב"ג . מבחינת המבנה הפדגוגי , שאף בו יש ממד של הצנעת תכנים הקשים להפנמה בשלבים הראשונים של הלימוד , הציג הרלב"ג סדר זה : בשלב הראשון הוטעם , כי היחס בין ידיעה אלוהית ואנושית הוא יחס של 'קדימה ואיחור . ' מהלך הדיון הוביל למובן המדויק של יחס זה ( עצמות ומקרים . ( בשלב השני הובהר , כי הידיעה האלוהית כוללת את מגוון הצורות בריבוין . אף שהידיעה האלוהית היא אחדותית , יש בה צד...
אל הספר