למקרה הוא בוחן לטרנסצנדנטיות האלוהית , ובכך הוא עדיף על דמיון וסיבתיות . שקילות : ( 2 ) סיבה פעילה בהצגת דגם עדיף של ידיעה אלוהית מהדגם שהציע הרמב"ם מתוך הוויכוח עם דעתו לא יצא המעיין ידי חובתו . הקורא עלול לפרש שלא כהלכה את יחס ' הקדימה והאיחור' בבחינת 'נושא במאמר' בלבד . האם באמת יחס הפרטים או הצורות לתואר הידיעה האלוהית הוא כיחס 'המראה' לבגד האדום ? על התלמיד להבין כעת , כי הידיעה האלוהית היא סיבה אקטיבית לקיום הפרטים . הדגם של הידיעה העצמית של האל כמקור לידיעת הפרטים איננו שלם ללא ההדגשה של היות הידיעה העצמית סיבה להוויית הפרטים . הרלב"ג הצעיד את התלמיד צעד קדימה לניתוח הסוגיה בכלים של אבן רשד ( בביאור האמצעי , ( שסבר כי הצורות שבידיעה האלוהית הן סיבת קיום הצורות הקונקרטיות . כיצד אפוא מתחוור , שהידיעה האלוהית היא סיבה פעילה להופעת הפרטים ? לשם כך השתמש הרלב"ג בפתח הפרק הרביעי בשלושה טיעונים המעלים מחדש את דימוי האומן האל המכיר את כלי מלאכתו , שהם השכל הפועל והגרמים השמימיים , ואת הדגם שממנו עתיד הבניין להיבנות . טיעונים אלה הובאו כדי להוכיח שהאל מכיר את הפרטים , בניגוד לדעת הפילוס...
אל הספר