פרשנות אזוטרית להשגחה

לא מן הנמנע שפלקירה תמך בדעת אבן עזרא , שתיאור הבריאה בפרק הראשון אינו חל על הגלגלים אלא על העולם התת ירחי בלבד . אם כך , העולם השמימי קדום הוא . האם אין להסתפק בזיהוי דעתו של פלקירה עם בריאה מחומר קדום ? פלקירה הוסיף להתייחס לבריאה בסוף פירושו למורה הנבוכים ג , ע , בטענו כי 'כל המורכבים מהיסודות , מדומם וצמח וחי , אילו היו נעדרים והיו המים מכסים כל פני האדמה , כמו שהיה קודם בבריאה , היה העולם מחקים בלתם , שאינם מהנמצאים שבהם קיום העולם . ' מצב טרום הבריאה היה אפוא מצב שבו המים כיסו את פני האדמה , ומצב זה אינו זהה לחומר היולי קדום . מהתבטאויותיו של פלקירה עולה תפיסה משולשת של הבריאה וגישה אזוטרית רבת עניין : ( א ) האמונה הדוגמטית , שלפיה הבריאה הייתה מן האין . אמונה זו מובעת בעיקר במסכתות שפלקירה הועידן לציבור הרחב , ושמטרתן התמקדה בהפצת ערכי החכמה וההשכלה בקהלים רבים . ( ב ) הצהרותיו של פלקירה בדבר צידודו בדעת אפלטון , שנועדו לקהל הרחב המתעניין בפילוסופיה . הצהרות אלה לא כוסו לרוב במעטה אזוטרי , אלא הוצגו ישירות בכתבים פילוסופיים כמו פרשנות המורה והפירוש האלגורי הפילוסופי על התורה . (...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן