כתיבה וסתירות

מצפים אפוא למצוא לכידות ( קוהרנטיות . ( לא כן באשר להגות הדתית של ימי הביניים . ראשית , המידע הפילוסופי חלחל לז'נרים רבים של כתיבה מחוץ למסכתות הפילוסופיות הטהורות . פרשנות , דרשנות והיבטים רעיוניים בכתבי חוק ( הלכה ) הם חלק מתוך הז'נרים החדשים שהמידע הפילוסופי מצא דרכו אליהם בימי הביניים . ואת אף ואת : החשיבה בעולם דתי הביאה לסיגול העיסוק בפילוסופיה לתשתית הנורמטיבית של החברה הדתית השמרנית . התופעה שמחבר מביע גישות סותרות לאותה סוגיה שבה ונשנית בהגות היהודית של ימי הביניים . במקביל התפתחו טכניקות שתות ומגוונות להסתיר את כוונתו האותנטית של המחבר . תולדות הכתיבה האזוטרית הן סיפור ההישרדות של החשיבה החופשית והביקורתית , המגיעה לעתים לתפיסות המתעמתות עם השקפת העולם הדתית בתוך חברה דתית שמרנית . ומזווית אחרת : הכתיבה האזוטרית משקפת את פועלם של הוגים שמבחינתם המדע הוא הפוסק העליון . כאשר מתגלית סתירה בין האמת הדתית לאמת המדעית האזוטריקן מסתיר את דבקותו באמת המדעית . דוגמה מפורסמת היא תפיסת קדמות העולם , שהייתה נחלתם של רוב המדענים בימי הביניים , ושנתפסה כסותרת את הבריאה . כתיבתו החידתית של ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן