התכונה ביישוב לנוכח סכנת הפלישה בתחילת 1942 בפני הנהגת היישוב נגזרה באותה תקופה תמונת מצב מפרספקטיבה שונה לגמרי של מהלכי המלחמה ושל הבעיות שהיא מציבה בפני היישוב . לאחר מהלכי המלחמה בעירק ובסוריה והשתלטותם על אירן בקיץ , 1941 הרגישו עצמם הבריטים בטוחים בעורפם , והמעיטו בערכה של חתרנות מבפנים כבעיה צבאית אפשרית . שלא בבריטים , המשיכו הנהגת היישוב וחוגים חשובים בתוכו לחשוש בראש וראשונה מן האויב שבתוך הארץ . על הערבים היה ידוע להם הרבה יותר מאשר על הנעשה בחזיתות המלחמה , ולכן התמקדה הערכת המצב שלהם בנעשה בקרבם של ערביי ארץ ישראל , וכפי שנראה , לא בהתאם לסכנה הריאלית שנשקפה מהם . ביולי 1941 הקימו הגרמנים ביוון מרכז הדרכה שנועד להכשיר ערבים לבצע פעולות ביון וחבלה בעורפם של הבריטים במזרח התיכון . חניכי המרכז גויסו מבין השבויים הערבים מארץ-ישראל , שנפלו בידי הגרמנים במערכת יוון באפריל , 1941 ומבין תומכי ה"ציר , " שנמלטו מסוריה ומעירק 112 לתורכיה לאחר כיבושן על ידי הבריטים . עד סוף שנת 1941 קיבלו את הכשרתם במרכז ההדרכה באתונה 30—25 איש בלבד . הגרמנים נכשלו במאמציהם למשוך אליהם את מאות אנשיו של...
אל הספר