סיכום

סיכום אף על פי שבפרק זה ננקטו שיטות מקוריות לגלות האם אמנם תקשורת סתומה היא גורם מפתח למחאה בישראל , הנה הממצא הסופי , שעיקר הבעיה טמון בשיטה הפוליטית , אינו יכול להפתיע שום סטודנט של הפוליטיקה הישראלית . זה כבר ברור היה שיש פער גדול בין המעורבות הפוליטית המרובה של אזרחי ישראל ובין ההרגשה שיכולת ההשפעה הפוליטית שלהם היא נמוכה . ואולם ער כה נשענו ההסברים או הטיעונים בדבר תקשורת סתומה על ספקולציות או על ניחושים ולא על ניתוח אמפירי כלשהו ( להוציא מקרים . ( ואולם אין להבין מכך , שמשעה שישובו העורקים הסתומים וייפתחו תיעלם המחאה . כפי שטענו שניים מחוקרי התופעה בחו"ל ; "אנשים ירגישו שאכן יצרו תקשורת כאשר יראו את תוצאות הדו שיח המילולי ... כאשר יתגשמו בקשותיהם , דרישותיהם או תשתנה המדיניות המותקפת " . אבל אפילו הם מודים : "בשביל כמה ... ואולי בשביל הרבה , היכולת לשוחח עם שר או עם עוזרו , או להשתתף בהפגנה המונית קרוב לבית הלבן המוצגת בטלוויזיה הלאומית , די בה להקטין את הלחץ " ... אין ספק אפוא שתיקון המערכת כרי להרחיב את העברת המסרים בדרכים פורמליות , ישפיע על תופעת המחאה ויקטין אותה . . 77-79 :...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן