ניוון המפלגות בחברה משתנה

הבולמת מידה של תשומה פוליטית וסוגים מסוימים שלה , יש בה דווקא להבטיח לא רק את הישרדות המשטר הדמוקרטי , אלא גם את שמירת חירות האזרחים . בהתחשב בשיעור הגבוה ביותר של ההתעניינות הפוליטית וההשתתפות ( בבחירות ) של אזרחי מדינת ישראל , אפשר לכאורה לחשוב שסתימת ערוצי התקשורת הפוליטיים הפורמליים ( מטעם השלטונות ) היא מכוונת , ואולי אף חיובית ( וחיונית ) לתפקודה התקין של הדמוקרטיה הישראלית . ואולם , כפי שנראה בהמשך , שתי טענות אלו אינן נכונות . ראשית , התאבנות המערכת היתה ( ומוסיפה להיות ) תוצאה של אינטרס עצמי של הפוליטיקאים ושל אינרציה , ובהחלט לא נבעה מדאגות של עומס יתר . למעשה , התגלו סימני ההתאבנות זמן רב קודם שנתעוררה בעיית עומס יתר 6 תקשורתי . שנית , כמעט בכל מדינת ישראל היתה תמימות רעים בדבר התפקוד הפוליטי הלקוי מיסודו ובדבר הסכנות הנובעות מסתימה תקשורתית העולות פי כמה על בעיות עומס יתר כביכול . ניוון המפלגות בחברה משתנה מן המוסדות הפוליטיים בחברה מודרנית שתפקידם להעביר מסרים מן העם למנהיגות המדינית , אולי החשוב ביותר הוא המפלגה . כפי שאמר קאסה , במדינות דמוקרטיות 7 המפלגות הן "המרכיב המת...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן