ייתכן אפוא שבסעיף המחאה הדתית בתקופה הרביעית אפשר למנות את מספר ההפגנות הרב ביותר . רשימת הדרישות של החרדים ( על פי רוב 35 ( מרשימה ביותר ; הפסקת התחבורה בשבת בכביש רמות , מניעת בנייתו של אצטדיון לכדורגל בשכונת שועפת , הפסקת החפירות הארכיאולוגיות ב"עיר דוד , " איסור והפסקת נתיחת מתים , קבלת חוק חרש בשאלת "מיהו יהודי , " הפסקת הקרנת סרטים בשבת , מניעת בנייתה של האוניברסיטה המורמונית בהר הצופים , ועוד . מלבד המספר הרב של ההפגנות , חשוב לציין שרבות מן ההפגנות האלה היו אלימות יותר מן ההפגנות בנושאים פוליטיים , חברתיים וכלכליים . החברה הישראלית התחילה להתייחס בכובד ראש לסכנה של "מלחמת תרבות" בעקבות התמוטטות הסכם הסטטוס קוו הדתי כתוצאה מ"קידום" האינטרסים של הדתיים ושל החילוניים בתחומים "דתיים" שונים . כמחצית העלייה באלימות בהפגנות בכלל בתקופה הרביעית ( 16 . 5 % ) לעומת התקופה השלישית ( 9 . 09 ' 0 ) מיוחסת להפגנות הדתיות . כ 389 ' 0 מן ההפגנות על רקע דתי היו אלימות , לעומת אלימות של 13 % בלבד בהפגנות האחרות - דהיינו פי שלושה . אין פלא אפוא שהחוץ פרלמנטריזם הדתי החל תופס מקום של כבוד בכותרות ...
אל הספר