אי ציות למעשה , אין לביטוי "אי ציות" משמעות במסורת הפוליטית היהודית . התורה אינה מצווה את היהודי "לציית" לשליט ( או לאלוהים ) אלא "להישמע" לו . אין זה רק הבדל סמנטי ; מדובר בצורה מתונה יותר של התנהגות מחייבת , המציינת שהקשר בין שליט לנשלט אינו סמכותי כל כר כמצופה . מלבד זאת , בהלכה היהודית אין קטיגוריה נפרדת ל"אי ציות פוליטי . " גם כשמדובר בהתנגדות לחוק מסוים וגם כשמדובר באי קבלת 18 בבלי שבת נ '' ד : ב ; ' קי"ט : ב ;' תמיד כ"ח : א . ' חוקיותו של השלטון , הביטוי השגור הוא "מורד במלכות . " גם כאן אין זה עניין של סמנטיקה , אלא סימן שמבחינה נורמטיווית היהדות מתייחסת לאי ציות ולמרדות פחות או יותר באותה צורה ( שלילית . ( למרות זאת , יש הרבה דוגמאות בתנ"ך של מה שמכונה היום "אי ציות , " אלא שבעוד שרוב הוויכוחים והמחאות מוארים באור חיובי , רוב מקרי אי הציות מצטיירים באור שלילי . ברור אפוא שההקשר , ויותר מכך - הסיבות - לאי ציות בכל מקרה ומקרה הן הן הקובעות את הצדקתה או אי הצדקתה של המחאה .
אל הספר