דברי סיכום זמן , מרחב וחברה במפעל התיישבותי מפעל ההתיישבות היהודי בהרי חברון ובגוש עציון בשנים 1947-1940 הסתכם ברכישת כשמונת אלפים ארבע מאות דונם ובהקמתם של ארבעה יישובים חקלאיים . תכניות לרכישות נוספות וליישובים נוספים לא יצאו לפועל . מפעל זה , כך נראה , יש לראות בשלושה הקשרים מרכזיים שיחד יש בהם כדי לתת את ההסבר למכלול מעשה ההתיישבות באזור ולהתפתחותו בשנים . 1947-1940 ההקשר האחד הוא הזמן — דהיינו , כלל מפעל ההתיישבות הלאומי בארץ ישראל בשנים — 1947-1940 תקופה המתחילה בפרסום חוק הקרקעות ושאפשר לראות בה את חלקה השני של "תקופת הסער . " בתקופה זו משקלו של המרכיב המדיני במעשה ההתיישבות היה מכריע . ההקשר השני הוא ההקשר המרחבי — כלומר ההתיישבות בהר ובעיותיה . ההקשר השלישי הוא ההקשר החברתי התנועתי — דהיינו מקומם וחלקם של הפועל המזרחי ושל השומר הצעיר במעשה ההתיישבות . מטרתם של המוסדות הלאומיים שרכשו קרקעות ונאחזו בהן בתקופה זו היתה בראש ובראשונה מדינית ' להרחיב את גבולותיה של המדינה היהודית העתידה קודם לקביעתם . מגמה זו , שהחלה למעשה עוד בשנת 1937 על רקע המלצות הוועדה המלכותית ' , התחזקה מאוד ...
אל הספר