אפשר לראות כי הקיצוצים בהצעתו של מקלר היו בסעיף השונות והמבנה למפעלי מלאכה ובענף הרפת , וכן לא התקבלה הצעתו של מקלר לאחד את הקבוצה ולהגדיל בכך את תקציב השיכון . גם התקציב למים ולסלילת דרך היה קטן בהרבה ממה שהעריכו חברי קבוצת "אברהם" שעלתה לכפר עציון . בכך חוזק ככל האפשר אופיה ה"היאחזותי" של העלייה . על פי סיכום בין הנהלות המחלקות , היתה הקק"ל צריכה להשתתף ב 35 % מהתקציב המאושר . לבטי עלייה : דיונים במוסדות הפוהמ '' ז ובקבוצות בהצעות ההיאחזות כזכור , כבר בחודש פברואר 1941 החליטה הקק"ל לקשור את רכישת נחלץ עם מפעל נחלת הרצוג וליעד את ההתיישבות שם לגופי ההתיישבות של הפוהמ"ז . ברוח החלטה זו פנה ויץ ליושב ראש המרכז החקלאי של הפוהמ"ז , מיכאל חזני , והציע לו להעלות 27 אצ"מ , תיק , S 53 / 646 שם . על חלקה הגובר והולך של הקק"ל במימון הפעולה ההתיישבותית בהר ראה רייכמן , '' מסגרות חבליות , '' שם ; וכן ראה אצ"מ , תיק , S 53 / 906 הסכם בין הקק"ל לבין הסוכנות למתן הלוואה של הקק"ל לסוכנות ע"ס 50 , 000 לא"י למטרות ביסוס יישובים חקלאיים הרריים . וראה בעניין זה גם אצ"מ , תיק ה , S 53 / 662 מכתבם של גרנו...
אל הספר