חביבה פדיה ארץ של רוח וארץ ממש : ר' עזרא , ר' עזריאל והרמב"ן * הקדמה סמל ומציאות היסטורית בקבלה אחת מהמגמות המיסטיות , המאפיינות את הקבלה , היא תפיסת המציאות הקונקרטית כמשקפת מציאות אלוהית , ואף כקשורה אליה כחוליה אחרונה בשלשלת ההוויה . יחסי שיקוף והמשכיות אלה בין המציאות הקונקרטית — והאדם בכללה — לבין האלוהות , הם המאפשרים , לפי תפיסת הקבלה , את השפעת האלוהות על המציאות מצד אחד , ואת יכולתו של האדם להשפיע על האלוהות , ואף לתקנה , מצד שני . הקבלה מתארת את המציאות האלוהית בשפע רב של סמלים י — היונקים כמובן מן המציאות הקונקרטית — שניתן למיינם על פי קטגוריות שונות , כגון סמלים מן הטבע , סמלים ארוטיים , סמלים שאובים מן התיאולוגיה היהודית ומן ההלכה , סמלים גיאוגרפיים וסמלים היסטוריים . כאשר המקובלים מתארים את האלוהות בסמלים המתבססים על עיקריה של התיאולוגיה היהודית , הריהם מביעים לעתים במישרין או בעקיפין את עמדתם ביחס לבעיות תיאולוגיות מסוימות , ועמד על כך גרשם שלום במחקריו השונים . כאשר הדיון באלוהות משובץ בסמלים השואבים מן ההיסטוריה , ייתכן שהמקובל רומז , במפורש או במובלע , למציאות היסטורי...
אל הספר