חיים קרייסל ארץ- ישראל ונבואה בפילוסופיה היהודית בימי הביניים החשיבות של ארץ ישראל וייחודיותה היא רעיון מרכזי במסורת היהודית , ורבים ממאמרי חז"ל נותנים לו ביטוי . חז"ל מתים בין סגולות הארץ גם את הנבואה . במכילתא מסבירים כך את הסיבה לבריחת יונה תרשישה : 'אמר יונה , אלך לי חוצה לארץ , מקום שאין השכינה נגלית . ' אולם רעיון הייחודיות של הארץ — כמו רעיון ייחודיות עם ישראל — העמיד בעיה בפני הוגי הדעות היהודיים בימי הביניים . האל של הפילוסופיה האריסטוטלית ניאו פלטונית , בניגוד לאל של המקרא ושל חז"ל , אינו פועל כגורם ישיר ומיידי בהיסטוריה . הוא מנהיג את העולם רק על פי חוקיות הטבע , ואין דבר , המתרחש בעולם , היכול לסטות מחוקיות זו . תפיסה זאת של האל היא אבן פינה בפילוסופיה האריסטוטלית . היא מונעת את האפשרות לראות בבחירת האל בארץ ישראל או בעם ישראל פעולה חופשית שלו בהיסטוריה , פעולה שאינה קשורה בחוקיות טבעית קבועה . לפיכך יש לפרש את רעיון הבחירה , אם יש לקבל אותו בכלל , בפירוש התואם השקפה זו . במחשבה היהודית של ימי הביניים ניתן להבחין בכמה גישות ליחס בין pK -ישראל לנבואה , ובהן גישות , הדוחות א...
אל הספר