עדת היהודים האשכנזים במחצית השנייה של המאה ה 19 החלו מתהווים שינויים מקיפים באופייה של יהדות מצרים . אחד מסממני הזמן היה השתקעותם במצרים של יהודים מעדות אשכנז . יהודים אלה הגיעו מרוסיה , מרומניה וממדינות מרכז אירופה . לפניהם כבר היו במצרים יהודים אשכנזים , שכן העדויות מלמדות , כי מאז המאה ה 16 חיו בני אשכנז במצרים . על אף היותם מיעוט בכלל יהודי מצרים הורגשה תרומתם של יוצאי אשכנז בתחומים שונים , החל בהשתלבותם בחיי המסחר בקהיר וכלה בפעולותיהם בארגונים יהודיים , אשר נוהלו בעיקר בידי אחיהם בני העדה הספרדית . עם זאת ניכרו הבדלים משמעותיים בין שתי העדות . הבולט שבהם היה בשפת הדיבור , שכן רבים מבני אשכנז המשיכו לדבר יידיש . שוני נוסף בלט בתפילה ובמנהגים , וזאת בעיקר בדור הראשון להגירה האשכנזית . המהגרים התקשו להיקלט במסגרותיה המגובשות של הקהילה היהודית המקומית , אשר ביסודה שמרה על דפוסי תפילה וארגון טיפוסיים ליהודים הספרדים . לפיכך הוקמה בשנת 1865 'הקהילה היהודית האשכנזית של קהיר . ' מוסד זה נוהל באמצעות ועד חברים שנבחר לכהונה של שלוש שנים . במסגרת זו התפתחה פעילות ענפה , ובעיקר בתחומי הדת ...
אל הספר