הקדמה בימים אלה חיים במצרים כמאה יהודים בלבד . אחרוני יהודיה של ארץ הנילוס הם נצר לקהילה בת אלפי שנים . רציפות היישוב היהודי במצרים משתקפת הן בעדויות היסטוריות והן באתרים . אלה גם אלה מלמדים . כי שלושה גורמים היסטוריים עיצבו את התמורות בהתפתחותה של העדה היהודית במצרים : הגורם הראשון הוא קיומה של העדה כמיעוט דתי החי בקרב חברה מוסלמית במשך 1300 שנים . ראשיתה של מציאות זו בכיבושה הערבי של מצרים ( 641-639 ) ובתהליך האסלאמיזציה שבא בעקבותיו . לתהליך הדרגתי זה של אימוץ דת האסלאם היו השלכות מקיפות על אורחות חיי היהודים . על מנהגיהם ועל עיסוקם ; מבחינות רבות היו לכך השלכות גם על מוסדות הקהילה . ובכללם בתי הכנסת , בתי הספר ובתי העלמין . מובן שתהליכים אלה זכו לביטויים שונים במשך מאות השנים . הגורם השני . אשר נתן אותותיו בחברה המצרית ובכלל זה בעדה היהודית . היה המפגש האינטנסיבי עם הציביליזציה המערבית מאז ראשית המאה ה 9 ו . במהלכה של מאה זו הלכה וגברה מעורבותן של כמה ממדינות אירופה במזרח התיכון בכלל ובמצרים בפרט . האתגרים המרובים שהציב המערב החלו נותנים אותותיהם באוכלוסייתה השמרנית של מצרים , ולא...
אל הספר