אפרים מאיר פרשת עקדת יצחק במחשבתו הדיאלוגית של מרדכי מרטין בובר בין קירקגור לחסידות

אפרים מאיר פרשת עקדת יצחק במחשבתו הדיאלוגית של מרדכי מרטין בובר בין קירקגור לחסידות במאמר זה אתמקד בפרשנותו הפילוסופית של מרדכי מרטין בובר לסיפור עקדת יצחק שבמקרא . תחילה אמקם את דבריו במכלול הגותו הדיאלוגית ואראה שההתנגדות למשנתו של סרן קירקגור עוברת כחוט השני בתפיסתו את סיפור העקדה . ולבסוף אצביע על מספר מקורות השראה חסידיים אפשריים לתפיסה זו . א . בץ ביבר לקירקגור בפירוש העקדה עוד בהיותו סטודנט , כותב בובר ב"קטעים אוטוביוגרפיים , " נתוודע לקירקגור , ( 1855-1813 ) וההסכמה ואי ההסכמה עם הפילוסוף הפכו לחלק מקיומו . הוא הסכים עם קירקגור שהאדם מגדיר ומבין את עצמו ביחס לאל , אך לא יכול לקבל את העמדה כי הוויתור על העולם הוא תנאי ליצירת קשר עם האל . 2 בספר "ליקוי האור האלוהי" , ( 1953 ) החוקר את יחסי הגומלין בין דת ופילוסופיה , 3 מקדיש בובר פרק לנושא זה תחת הכותרת "על הדחייה אחת של המוסרי . " בפרק זה הוא מזכיר שהספר הראשון שקרא מאת קירקגור היה "חיל ורעדה . " בחיבור זה כותב קירקגור על הניסיון שהתנסה בו אברהם כדוגמה ל"הדחייה טיליאולוגית של המוסרי . " תוקף ההתחייבות המוסרית הודחה בשם מה שעולה ...  אל הספר