רות בן מאיר אברהם בהגותו של רמב" ן המושג אמונה , בהופיעו בתורה בפעם הראשונה , מיוחס לאברהם אבינו : "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" ( בר' טו . ( 6 ומעתה נכרך התואר "אבי המאמינים" בשמו של אברהם , ופסוקנו הונח כעטרה על ראשו . כדברי המדרש : "תשורי מראש אמנה" זה אברהם , שכתוב בו 'והאמין בה "' ( שהש"ר ד , יט . ( ואין פסוק זה נתפס ככתוב המבטא רק את ייחודו של אברהם אלא כמפתח להבנת כל קורותיו , ובו גלום ההסבר לכל המוצאות אותו מכאן ואילך , כפי שנאמר במכילתא בשלח r "וכן את מוצא שלא ירש אברהם אבינו העולם הזה והעולם הבא אלא בזכות אמונה שהאמין בה , ' שנאמר 'והאמין בה' ויחשבה לו צדקה . "' בתארים רבים ומגוונים כונה אברהם אבינו בפי חכמי הדורות : "ראש לכל הצדיקים" ( שהש"ר ד , 2 1 טו , ( "עמודו של עולם , " "יסוד עולם ; " עד שעמד רמב"ן ותיארו "האיש שהיה שרש 3 האמונה . " ואולם בניגוד לחז"ל ולרוב המפרשים נמנע רמב"ן בעקיבות מלהזדקק לפסוקנו בעניין זה . רמב"ן עמד אמנם על חשיבותו של אברהם אבינו והייחוד שבאמונתו , ברם אין הוא נסמך על פסוקנו בהבנת אמונה זו ואין הוא מייחס לו חשיבות מיוחדת . אם כן שומה עלינו לעמוד על ה...
אל הספר