מיכאל מאך אברהם , הלומד הנצחי , לפי פילון " אמונתו של אברהם" היא כותרת בעלת משמעות מיוחדת לאלה המתעסקים בתקופה ההלניסטית רומית . מהספרות של אותה תקופה אנו זוכרים תחילה את הפולמוס של פאולוס על משמעות אמונתו של אברהם ' . ייתכן שבודדים יזכרו גם את דברי יוחנן המטביל באוונגליונים . אך גם כאן , כמו במקרים רבים אחרים , יש לקבוע שהנצרות הקדומה הסתמכה על המסורת היהודית אף כאשר הקשר המןדי לא נראה להוגים המאוחרים : אם 1 אברהם שימש בנצרות הקדומה כדמות להגדרת הזהות היהודית , , verus Israel ניתן להניח ששימוש זה נובע ממסורת יהודית . ואכן מסתבר שאברהם בולט בספרות היהודית האפולוגטית לפעמים יותר מאשר משה , 3 וייתכן שדמותו של אברהם מילאה תפקיד גם במיסיון היהודי . בספרות זו מתואר אברהם 4 בצורות שונות : בהיותו אחד מצאצאי הענקים המציא את האסטרולוגיה , וכך אפשר לעולם 5 המלומד את קיום המדע . בו בזמן הוא נחשב כמי שחדל מעבודת הכוכבים ומן הפוליתאיזם . הוא הגיע בכוחות עצמו להכרה באחדות האל , וכך התקבל על ידי האל . לדיון על האיגרת אל הגלטיים ראה את מאמרו של מרסל דיבואה להלן בכרך זה ; והשווה עוד מתי ג ולוקס ג . ראה...
אל הספר