פרק יח : בשעת מפנה שעת מפנה - כך תואר מצבו של זרם העובדים על ידי אנשי המרכז לחינוך בכינוס הפדגוגי השנתי שלו אשר נערך בימים י-יב ניסן תרצ"ט . שעת מפנה שסימנה את סופם של התלבטויות וויכוחים ממושכים אודות עצמאותו של זרם העובדים וטיב זיקתו למוסדות המרכזיים של מערכת החינוך הלאומית . בשנה זו חדל זרם העובדים להתקיים כמסגרת אדמיניסטרטיבית כספית אוטונומית ובתי החינוך העממיים שלו הנתמכים , הפכו למוחזקים על ידי הוועד המנהל את ענייני החינוך של הוועד הלאומי . גני הילדים , כיתות ההמשך ורוב בתי הספר המחוזיים העל יסודיים המשיכו להתקיים בכפיפות לאדמיניסטרציה של המרכז לחינוך . רבים מקרב אנשי תנועת העבודה ראו , כזכור , בוויתור על אוטונומיה זו סכנה לאחדותו ולכוחו של זרם העובדים . אך רבים יותר , העריכו כי ההצטרפות לרשת האדמיניסטרטיבית הכללית לא רק שתקל מבחינה כספית על החזקתם של בתי החינוך הקיימים , אלא גם תפתח שלב חדש בהתפתחות מערכת החינוך של ילדי העובדים , אם בהקמתם של בתי חינוך חדשים בעיר ובמושבה ואם על ידי הרפיית המתח שבין הזרמים החינוכיים והגברת השפעתם של רעיונות תנועת העבודה גם בבתי ספר של זרמים אחרים ...
אל הספר