מצד ההנהלה המרכזית , לרבות השתתפות במינוי מורים ופיטוריהם ואילו זרם העובדים בעצמאות ביקש זו . 24 ההתנגדות להבטיח לעצמו לעצמאותו אוטונומיה של זרם פדגוגית העובדים ותבע נתגלתה שהמוסדות כביטוי למאבק יכירו חריף בין תנועת העבודה לגוש האזרחי . בגוש זה נמצאו גורמים , אשר עיקר כוונתם היה למנוע בעד זרם העובדים מלהקים בתי ספר במושבות ובערים ולהיכנס להנהלה האדמיניסטרטיבית , דבר שהיה מאפשר להפוך בתי םפר אלה מנתמכים למוחזקים . אך התנגדות זו של השכבות 'האזרחיות' נתקלה בכוחה הגובר והולך-של תנועת העבודה בישוב ובמוסדותיה הלאומיים . ההסכם ביו הנהלת הוועד הלאומי לוועד הפועל של ההסתדרות באספקלריה של אחדות החינוך כל עוד נסב הוויכוח בתוך הישוב העברי בארץ על שאלת 'הבעלות' כמעט ולא ניתנה תשומת לב פומבית ציבורית לשוני בין בית הספר לילדי עובדים ובית הספר הכללי . יתר על כן , עד לשנת 1932 לא היו קיימים למעשה בתי ספר לילדי העובדים בעיר , להוציא בית החינוך בתל אביב . עם העברת הבעלות לוועד הלאומי והקמת בתי חינוך בחיפה ובירושלים ולאחר מכן גם במושבות נוצר צורך לבחון מחדש את מסכת הטיעונים בדבר חיוניות הקיום העצמאי של הז...
אל הספר