פרק יז : אחדות החינוך על רקע המאבק המעמדי במציאות זו הפך החינוך לאחד התחומים המרכזיים בו מצאו ביטוים אותם ניגודים חברתיים לאומיים ומעמדיים . לא רק שהוא שימש אמצעי לבחינת הזיקה והכפיפות של מסגרות חברתיות ופוליטיות לוועד הלאומי , אלא הבליט באותה מידה , ואולי יותר מכל תחום אחר , את השנוי במחלוקת , את ריבוי הגוונים בישוב בראית הדרכים להגשמת אחדות העם . אחדות זו הפכה למטבע לשוני שגור באותו זמן ומקובל על הרוב כיסוד ההגשמה הציונית בארץ ישראל . מתח פנימי חריף זה בא לביטויו , כפי שכבר תואר בפרקים קודמים , גם בהתפתחותו של זרם העובדים מנקודת הראות הפדגוגית , שעה שאנשי הזרם החלו מנסחים את מטרותיו במושגים הקשורים למציאות החברתית כדי להבליט את זיקתו לתנועת העבודה על רקע ייחודה במציאות המעמדית של ארץ ישראל . לעומת השוני בסגנון החיים העדתי שאפיין את היישוב היהודי בארץ בראשית המאה , הרי משנות העשרים ואילך , עם גידולו של הישוב , התחילו מתבלטים בתוכו ההבדלים בין השקפות העולם החברתיות והלאומיות . אף כי אין לזהות הבדלים אלה בעזרת המושגים השגורים של 'מאבק מעמדי / שהיה נטוש אמנם בישוב בשלהי שנות העשרים , הרי...
אל הספר