מבוא העימות בין תנועת העבודה ודבריה לבין מרכיביו האחרים של הישוב העברי בארץ אודות קיומו האוטונומי של זרם העובדים היה שונה באופיו מן הוויכוח בתוך תנועת העבודה ומוסדותיה , כפי שתואר בפרקים הקודמים . אמנם גם כאן ניתן להצביע על גישות שבחלקן היו פרי הערכת הקונסטלציה החברתית לאומית והאינטרסים הפרטיים סקטוריאליים בישוב . אך המאבק סביב מבנה החינוך הלאומי היה לו ערך ומשקל מיוחד לא רק משום שהשתקף בו הקשר שבין חינוך לתחיה לאומית . הוא ביטא גם ניגודי תפיסה אודות מהותה של הריבונות הלאומית ודרכי הגשמתה . יש בו כדי להסביר את ראשית צמיחתו של רעיון הממלכתיות בחינוך ולשמש אמת מידה להערכת החינוך הממלכתי בימינו . הבמות מעליהן התנהלו הוויכוחים והעימותים בין תנועת העבודה לבין מסגרות וקבוצות חברתיות אחרות בישוב היו הקונגרס הציוני , הסוכנות היהודית , אסיפת הנבחרים , הוועד הלאומי והרשויות המקומיות : עיריות וועדי המושבות , או מסגרות ציבוריות אחרות שנקבעו על ידי המוסדות הללו לצורך מילוי משימות אד הוק בענייני החינוך . הוויכוח במסגרות אלה נשא אופי נצחני כמעט מראשיתו , גם כשהצדדים השכילו לעטות את שיקוליהם הפוליטיים...
אל הספר