פרק יג : מוועידת היסוד של ההסתדרות הכללית למועצת התרבות בשנת תרפ"ח מנצלים ואין בה מנוצלים . בהכירו כי לבד ממטרות משותפות אלה קיימות גם תפיסות נפרדות , קבע שפרינצק כי 'שני גורמים מתכוונים ליצירה בארץ ישראל , המומנט המאוחד והמומנט המבדל ובשניהם ברכה צפונה ... נתחיל בסידור העניינים של הפועלים , ואם נוכל לבטא את כל זה בביטוי אחד נבטא את זה ומה שלא נוכל לבטא יחד נבטא כל אחד בביטויו הוא ולא תשמענה יותר האשמות ' ... שאלת התרבות , כביטוי לתפיסה חברתית לאומית היתה אחת מאותן שאלות שקשה היה 'לבטאן יחד , ' כלשונו של שפרינצק . תחושה כללית רווחה שיש לצאת מוועידת היסוד של ההסתדרות באיחוד שמשמעותו תהיה ביאות כוח כלפי פנים וכלפי חוץ באמצעות מוסדות משותפים של מסגרת אחת בנושאים עליהם יוסכם . ביאות כוח זו משמעותה לא רק יצירת 'כוח האחדות' אלא גם קביעת סמכות מרכזית כלפי פנים , באותן שאלות . זו הסיבה לרגישות ולחשש מפני קביעה פסקנית שכזו לגבי נושאים שהבדילו הבדלה ברורה בין הסיעות השונות אשר התכנסו כדי להקים את ההסתדרות . היו שתבעו להישמר מפני הכנסת דברים לתחום טיפולה של ההסתדרות אשר יביאו לפירוקה , כמו שאלות ...
אל הספר