לשאלת חינוך ההמשך

התלמידים סמכות רבה יותר משמקובל היה במרבית בתי הספר של זרם העובדים , ואף שיתף אותם בכל הבעיות שהיו מעניינם של המורים או ההורים . נציגי התלמידים השתתפו בישיבות מורים ובאסיפות הורים . באשר להקניית ידיעות - דומה כי ניסוח מטרת בית החינוך בצפון שונה היתה ביסודה מן הגישה אותה ביטאו מייסדי בית החינוך בשנת תרפ"ד : 'הננו רואים את הצורך בהקניית מקסימום של ידיעות במינימום של זמן כיסוד הכרחי במוסדות חינוך בגיל זה " . ' י אולם הרצון שלא להיות שונים מן האחרים בהקניית ידיעות הקשה על בית הספר ביצירת האפשרויות של שיתוף הילדים בחיי המוסד , דבר שחברת הילדים ביקשה למצוא לו פתרון . מתוך נאמנות להשקפה הכוללת של החינוך החדש הודגש בבית החינוך התהליך של הלימוד העצמי של הילד ולא ההוראה של המורה : 'הכיתה הטובה אינה זו אשר המורה שלה יודע להורות אלא שהתלמידים יודעים ללמוד ' . דרכו של בית החינוך בצפון אשר היתה , בעיקרה , פרי שאיפתם ויוזמתם של מורים בודדים ומשום שהיתה יוצאת מן הכלל בדרכי ההגשמה הפדגוגית , לימדה על הכלל . באותה מידה יהיה זה נכון לקבוע כי בשנות השלושים זקוק היה זרם העובדים , ובעיקר במושבה ובעיר , לבית...  אל הספר