מבוא

מבוא דומה , כי בחינת התפתחותו של זרם העובדים אינה אפשרית על פי חלוקה כרונולוגית מדויקת . זו תהא שרירותית במידה מרובה . תקופה שראשיתה במועצת התרבות תרפ"ח וסיומה בתרצ"ט , בה בוטלה האוטונומיה האדמיניסטרטיבית של זרם העובדים , אין לדון בה אלא בדרך של בחינת כיוון העשיה החינוכית והמחשבה שהדריכה אותה , תוך קביעת הגורמים אשר סייעו או הביאו , להתפתחות זו . חלק זה יעסוק איפוא בתהליך מיסודה של התנועה החינוכית והפיכתה למערכת חינוך . את התהליך עצמו אפשר לאבחן לפי אותן אמות מידה אשר נקבעו בפרקים הקודמים לשם הערכת התפתחותו של זרם העובדים בתקופת המעבר משלב הנסיעות הראשונים לתנועה חינוכית : שיתוף הפעולה בין בית הספר לחברה הקרובה לו המשיך להתקיים אך באותה עת גם עלה משקלה של החברה הרחבה - תנועת העבודה על מוסדותיה , בהתוויית מטרות החינוך ודרכיו , בקביעת המדיניות המשותפת לכל בתי הספר של זרם העובדים , ביצירת מסגרות , בהגדרת תכנים ובהטלת תפקידים . התפתחות זו המעיטה באופן הדרגתי את סמכותו המיוחדת של המורה כפי שתוארה והוערכה בפרקים הקודמים ומיסדה את דרך עבודתו . בשנות השלושים , בעיקר במחצית השניה של העשור , הלכ...  אל הספר