על פי הנתונים משנת תרפ"ז , מתוך 908 ילד שהתחנכו בבתי ספר ובגני הילדים היו 388 תלמידים בתל אביב ובשכונות 173 , תלמידים בקיבוצים ובקבוצות ו 347 במושבים . ככל שהלך והתפתח זרם העובדים , התגבשו בו שלושה טיפוסים של בתי ספר : בקבוצה ובקיבוץ , במושב העובדים , בעיר ובמושבה . לכל אחת מיחידות חינוך אלה שהיו קשורות למוסדות ההסתדרות היה אופי משלה לפי הקשרים שפיתחה , אם לסביבתה החברתית הקרובה ואם לתנועה ההתיישבותית אליה השתייכה . השילוב שבין הסביבה החברתית בהתהוותה וההשקפה הפדגוגית של הצוות המחנך יצרו את השונות הזאת וביטאו אותה . דרכם של בתי הספר בהתיישבות העמק ויהודה הפכו עד סוף שנות העשרים למושגים המציינים את שני הריכוזים העיקריים בהם פעלה ועדת התרבות המרכזית של ההסתדרות בגני ילדים ובבתי ספר עממיים . בשני מחוזות אלה היוו המורים גרעינים חברתיים שחיפשו במשותף את דרכם בחינוך הילדים . מועט הוא מספרן של התעודות המתארות את ראשית דרך החינוך בבתי ספר אלה ורובן ככולן מתייחס לראשית החינוך בעמלךיזרעאל . מתוך אלו שהשתמרו רשאים אנו להסיק שתי מסקנות : א . ככל שמספרם של המורים הלך וגדל , כן הלך ונתמעט משקלה של ...
אל הספר