פרק ב: החינוך הפרוגרסיבי וההתעוררות הלאומית בארץ-ישראל

פרק ב : החינוך הפרוגרסיבי וההתעוררות הלאומית בארץ-ישראל תורותיהם ומפעליהם של אישים כדיואי , קרשנשטינר ואחרים כבשו להם שם ומקום בחברות , במשטרים ובעיקר אצל אנשי חינוך בכל קצווי העולם . ' המהפכה הקופרניקאית' בחינוך לבשה צורות רבות ולעתים שונות זו מזו . חרף ההבדלים ניתן להבחין במספר אלמנטים אשר היוו את המכנה המשותף לרב גוניות זו , שעיקרו העמדת תפיסה מנוגדת לחינוך המסורתי בתחומים הבאים : א . לעומת הכפיה מלמעלה מעמידים את הביטוי והטיפוח של אישיות הפרט . ב . כנגד משמעת חיצונית דוגלים בפעילות חופשית . ג . מול הלימוד מספרים ומפי מורים עומד הלימוד מתוך נסיין . ד . במקום רכישתם של מיומנויות וכושרי עשיה מבודדים בעזרת אימון דורשים את רכישתם כאמצעים להשגת תכליות בעלות ענין חיוני וישיר . ה . כנגד הכנה לעתיד רחוק פחות או יותר , מעמידים את ניצולן של הזדמנויות החיים בהווה באופן המלא ביותר . ו . מול מטרות וחומרים סטטיים מועמדת הכרתו של עולם משתנה . המאפיין האחרון מוסיף יותר מן האחרים להבנת חלקו של החינוך הפרוגרסיבי בעיצוב דרכי החינוך של ילדי העובדים בארץ-ישראל . ההגות והמעשה הפדגוגיים הללו הגיעו לשיאם ב...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

אוניברסיטת תל אביב