ערים ובנייתן פועל יוצא של גידול אוכלוסיית הארץ — תהליך שהגיע לשיאו בתקופה הביזאנטית — היה ריבוי ניכר במספר ערי הארץ ובאוכלוסייתן ( ראה לעיל כרך ראשון , עמ' . ( 455-442 רשימות הערים במאה השישית ( ראה לעיל כרך ראשון , עמ' , ( 380-373 מונות יישובים רבים שלא נודעו קודם כיישובים עירוניים . גם ערים אחרות בעלות ותק , מספר תושביהן גדל באורח ניכר . המקרה הבולט ביותר הוא גידולה של איליה ירושלים . מספר תושביה בסוף התקופה הרומית נאמד בעשרת אלפים , או לכל היותר חמשה עשראלף תושבים , ואילך כשיא התקופה הביזאנטית , אנו אומדים את מספר התושבים ב 80 , 000-50 , 000 איש . בערים אחרות לא היה מהפך כה חריף , אבל אין ספק שחלק לא קטן מהן הכפיל , או אף שילש את מספר תושביהן . גידול הערים התבטא לא רק בהרחבת שטח הבינוי העירוני ובהקמת פרברים חדשים בשולי הגרעין הוותיק , אלא גם ביישובם הצפוף של שטחים ריקים בתוך תחום היישוב , שקודם היו ריקים או ריקים למחצה . כך , למשל , בסיפור חייו של הנזיר הירושלמי פטרוס האיברי , אנו קוראים על איזור 'מגדל דוד' ( והכוונה לאיזור הרובע הארמני של ימינו , ( שהיה עוד ריק מדיירים ופרוץ מימי ...
אל הספר