א . הרקיע והשחקים כשטיפלתי בשנים תר"ץ—תרצ"ז בעיבוד תרגום חדש למקרא , העסיקה אותי הרבה השאלה , כיצד להביע את המושג שכיוונה בו התורה בהשתמשה בשם 'רקיע' ככינוי לשמים . כי ברור היה לי , שאין רקיע שם קדום , ששימש למעשה בלשון במשמעות שמים ממש , אלא , הואיל ולפי סיפור הבריאה בבראשית א , ו—ח לא נקרא שם לשמים אלא אחר גמר יצירתם , והמספר בכל זאת צריך לדבר עליהם , משתמש הוא לפי שעה בכינוי , הלקוח מצורתו או מתפקידו של דבר זה , הנקרא אחר כך שמים ; וכינוי זה הוא ; הרקיע . על כן אומר הכתוב : 'ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים . ויעש אלהים את הרקיע וכוי ויהי כן . ויקרא אלהים לרקיע שמים . ' ואם בכל זאת בא 'הרקיע' גם במקומות אחרים במקרא , ובפרט בשירה המקראית , כשם נרדף לשמים , כי אז—כך חשבתי—בא שם זה כאילו בהבאה , בציטטה מתוך סיפור הבריאה , הידוע לכול : אותו רקיע , שהאלוהים עשה אותו וקרא לו בשם שמים . ובהוראת השם בשמשו ככינוי כזה הנחתי את המשמעות של 'דבר שטוח' ( בתרגומי : j . ( Geflache כי לפי מילונים ומפרשים הייתה הוראת הפועל 'רקע , ' ושל השמות הנגזרים ממנו בעברית , בעיקר לשון דריכ...
אל הספר