עיונים בספר חנוךמשה גיל בלי להיכנס לפרטים שאפשר למוצאם בכל מהדורה של ספר חנוך — על גילוי כתבי היד שלו , על תרגום הספר וכר — אציין בפתח הדברים , שחשיפת מהותו של הספר יש לה חשיבות רבה בעיקר משתי בחינות : ( א ) המידה שבה ראוי הספר להיחשב מקור להיסטוריה של עם ישראל . הכוונה בעיקר לתקופת בית שני ולזמנים הקרובים לחורבן בית שני ; כי יש מן ההיסטוריונים שביקשו למצוא בו ביטוי לרוח התקופה שבה האמינו כי נתחבר ; ( ב ) ההשקפה הכללית על הספרים של כת קומראן ; הספר היה מצוי שם , שכן נמצאו קטעים 1 ממנו , כתובים ארמית , בקרב שאר כל הממצאים הספרותיים השייכים לאותה כת . א . לשון הספר כמו בכל שאר השאלות הנוגעות לספר חנוך , נחלקו הדעות גם בסוגיית לשונו . היו שסברו שלשונו עברית היתה , היו שסברו — שארמית , והיו מי שחשבו , כגון ר"ה צ'ארלס , ( Charles R . H . ) שהיה חלקו כתוב עברית וחלקו ארמית . ואולם כבר ב 1832 הביע לי ? ןה ( Lucke ) את הדעה שהספר נכתב במקורו יוונית , והטעים את העובדה שהקטעים היווניים * תחילתו של מאמר זה בעבודה סמינריונית שכתבתי בשנת 1968 במסגרת סמינריק שריכז פרופ' יהושע אפרון : אני שמח להגישו...
אל הספר