החינוך המדעי לקראת המאה העשרים ואחת : ממשאלות לב למדיניות רציונלית דוד חן המאמר עוסק בשאלת המדיניות של החינוך המדעי בישראל . החינוך המדעי מוגדר כאן כמערכת הוראה ולמידה של ידע בדיסציפלינות הבאות : מתמטיקה , פיזיקה , כימיה , מדעי כדור הארץ , מדעי הסביבה , מדעי החיים , מדעי המחשב וטכנולוגיה / הנדסה . מרכיביה של מערכת החינוך המדעי , המקיימים יחסי הגומלין ביניהם , הם : הקוריקולום , הלמידה , ההוראה , בית הספר , האוכלוסיות , החברה והתרבות . המאמר מבחין בין שני מקורות שתורמים לעיצוב המדיניות של החינוך המדעי : ( ו ) המגמה השורשית , המתבססת על ניסיון , מחקר ופיתוח ; ( 2 ) מגמת הוועדות הציבוריות . לאחר תיאור ביקורתי מקיף ואוניוורסלי של התוצרים של שתי המגמות הנזכרות , תוך התייחסות למדיניות הנוכחית בישראל , מופיע תיאור כמותי ואיכותי של מערכת החינוך המדעי בישראל ושל מגמות השינוי שחלו בה . נראה כי מאגר התלמידים הלומדים לימודי חינוך מדעי הינו קבוע כמעט ומקיף כשלושים ושבעה אלף וחמש מאות תלמידים ( ריאליים . ( מספר המתמחים במקצועות מדע ( למעט מתמטיקה ) הוא כ 25 ° / 0 מכלל קבוצת הגיל . סקירה של מחקרי ההע...
אל הספר