מדיניות החינוך היהודי בישראל מימי היישוב ועד ימינו דוד זיסנויין המאמר עוקב אחר התפתחותה של מדיניות החינוך היהודי מתקופת היישוב הישן עד זמננו . מדיניות החינוך היהודי הינה תוצאה ישירה של האידיאולוגיה הציונית החילונית . יצירת "היהודי החדש" - לוחם וחקלאי - הייתה העיקרון המנחה במדיניות החינוך היהודי , ומערכת החינוך יישמה מדיניות זו בכתיבת תוכניות לימודים ובהכשרת מורים . בעקבות מלחמת ששת הימים אנו מתחילים לראות שינוי כיוון באידיאולוגיה , ומדיניות החינוך היהודי עוברת הערכה מחדש . מגמות חדשות ושינויים במבנה הפוליטי והחברתי בישראל הובילו לתזוזה מהמודל הציוני בתגובה על המחנות הדתיים בחברה הישראלית . השינויים במדיניות החינוכית הינם חלק מהסוציולוגיה הנזילה והמתמשכת של החברה הישראלית . על סמך השינויים שחלו בחברה הישראלית בעשורים האחרונים , מומלץ שמשרד החינוך ייתן ביטוי למגוון של גישות ביחס לחינוך היהודי , כגון חינוך דתי לאומי וחינוך חילוני ציוני . במאמר זה נבדוק אם הייתה - ואם קיימת עדיין - מדיניות ( מוצהרת או סמויה ) לקביעת החינוך היהודי במדינה היהודית . התשובה מורכבת : ננסה להתמודד איתה במאמר זה ...
אל הספר