ב. מגמה לקודיפיקאציה

ב . מגמה לקודיפיקאציה כאמור , יש כיצירה הרוחנית של תקופת המשנה מן הרציפות של דורות קודמים , אך מאורעות המרד הגדול וחורבן ירושלים אילצו את חכמי התקופה לערב בהגותם ובפעלם יסודות אקטואליים . הדבר נותן אותותיו הן בפסיקה ההלכתית הספציפית שנתחייבה , והן ביוזמות חדשות לקראת סידור ועריכה של מכלול החומר הקיים והנלמד בחוגם של חכמים . יוזמות אלה מתקשרות באישיותו של רבן יוחנן בן זכאי , ובפעילות עריכתית מזורזת מאז דור יבנה . בתחום החקיקה והפסיקה ההלכתית , אנו עדים למערכת שלמה של תקנות והכרעות שנבעו ישירות מן המצב שנוצר עם העדר מקדש וביטול דרכי הפולחן , וכן מחורבן מוסדות ההנהגה הירושלמיים מימי הבית השני , כגון הסנהדרין . רבות נכתב על מפעלו השיקומי של רכן יוחנן בן זכאי *; העובר על סדרת התקנות המיוחסת לו מגלה מיד מכנה משותף למרביתם — הצורך למלא את החלל שנוצר עם החורבן הן בתחום עבודת ה' הטהורה " , והן בפעילות היומיומית המסדירה את ח" הציבוריות היהודית , כאשר הבעיה המכרעת היתה פיקוח מן המרכז על סדרי הלוח העברי — יש כאלה המבקשים להעביר גם את המפעל הספרותי של חכמי ארץ ישראל לבבל . כמו למשל נסיונו של הלוי ל...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי