ז . ההתאוששות היישובית והכלכלית למרות הסבל שירד על ארץ ישראל עם החורבן היתה ההתאוששות מהירה למדי , וכבר הזכרנו את השיקום של הערים שנהרסו . במקביל היתה השתקמות שאר תחומי החברה והכלכלה . _על פי הלכות מרובות ומעשים שונים הנזכרים בספרות התלמודית נראה כי הנהגת הערים פעלה כתקנה . ראשי הערים היו פעילים וסדרי הערים התבצעו כהלכה . כערים חשובות היתה מעין מועצה רחבה הקרויה 'חבר העיר . ' המסורות מרכות לתאר את גידולה והתרחבותה של העיר כיתר , הסמוכה לירושלים "' . המוסדות העירוניים כבתי הספר , שווקים ופיקוח עירוני התפתחו והתנהלו כסדר . בולט בדור זה ארגון קופות הצדקה אם במישור הכלל לאומי ואם במישור העירוני . אכן מרובות ההלכות הקובעות את סדרי קופות הצדקה העירוניות והמסורות על פרנסי הצדקה ומעשיהם . יי" מן החכמים הנודעים בדור זה אנו מוצאים את רבי עקיבא עוסק הרבה בענייני צדקה . ומסתבר כי עיסוקו לא היה בענייני הצדקה שבעירו , אלא בעסקי הצדקה הכלל לאומיים . הוא התעסק בפרנסת עניים ונחשב ל'יד עניים ""' והקדיש דברים הרבה לעיון בהלכות בעסקי צדקה . לא מן הנמנע כי לו ולבית מדרשו מתייחסת הדרישה לבוא לעזרת האדם לפני...
אל הספר