פרק ד ' ברור כאשר מתבוננים , שהגלגל הוא בעל נפשי . מה שמטעה את השומע לחשוב שזה דבר קשה להשגה או אף לחשוב זאת לבלתי מתקבל על הדעת , הוא שהוא מדמה באומרנו " בעל נפש " שהיא כנפש אדם , או חמור או שור . אך אין זאת משמעות הדברים . אלא משמעות הדברים שתנועתו המקומית2 היא ראיה שללא ספק יש בו עיקרון שבו הוא נע . ללא כל ספק או היסוס עיקרון זה הוא נפש . ביאור הדבר , שאי - אפשר שתנועתו הסיבובית תהא כתנועה הישרה כלפי מטה של אבן , או כתנועה כלפי מעלה של האש , תנועה שהעיקרון שלה הוא טבע ולא נפש . כי מה שנע תנועה טבעית זאת , עיקרון זה אשר בו מניע אותו רק כאשר אין הוא במקומו , לבקש את מקומו . כאשר הוא מגיע אל מקומו הוא נח3 . אך גלגל זה נע בסיבוב בעצם מקומו . אולם גם מהיותו בעל נפש לא מתחייב שינוע כך , כי כל בעל נפש נע רק בגלל טבע או בגלל ציור4 . באומרי כאן טבע מתכוון אני לפנייה אל המתאים ובריחה מל הנוגד , ואין הבדל אם יהיה המניע אותו לזה מחוץ , כגון בריחת בעל - החיים מחום השמש ופנייתו אל מקום המים כאשר הוא צמא ; או שהמניע אותו הוא דמיון , כי בעל - החיים נע גם מתוך דימוי המתאים או הנוגד . ואילו הגלגל הזה...
אל הספר