פרק כ"ז הלשונות שהשתמש בהן אונקלוס, כדי להימנע מן ההגשמות באשר לתנועה ; ההבחנה בין "בחלום ו"במראות הלילה" לבין "במחזה" ו"ובמראה"

פרק כ"ז אונקלוס הגר שלם מאוד בשפה העברית והארמית . הוא הציב לעצמו מטרה לסלק את ההגשמה . מכאן שהוא מפרשי כל תואר שהכתוב מתאר , המביא לגשמות , בהתאם לעניינו . לכן , בכל השמות האלה שהוא מוצא , המצביעים על מין כלשהו של תנועה , הוא מפרש את משמעות התנועה כהתגלות וכהופעת אור נברא , כלומר , שכינה2 , או פעולת - השגחה3 . הוא תירגם אפוא ירד ה'( שמות י"ט 11, ) : יתגלי ה'; וירד ה'( שם , שם 20, ) : ואתגלי ה', והוא לא אמר : ונחת ה' ; ארדה נא ואראה ( בראשית י"ח 21, ) : אתגלי כען ואחז " . כן הוא נוהג בעקביות בכל פירושו . אבל אנכי ארד עמך מצרימה ( בראשית מ"ו 4, ) הוא תירגם : אנא אחות עמך למצרים . זאת פרשה נפלאה מאוד המצביעה על שלמותו של אותו איש אציל ועל יפי פרשנותו והבנתו את הדברים כפי שהם . בתרגום זה הוא אף פתח לנו פתח אל עניין רב - השיבות מענייני הנבואה והוא שבראשית הפרשה הזאת אמר : ויאמר אלהים לישראל כמראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ... ויאמר אנכי האל ... אנכי ארד עמך מצרימה ( שם , שם 2, - 4 ) . מכיוון שהדברים כוללים בראשיתם שזה היה במראות הלילה , לא ראה אונקלוס פסול בכך שימסור את הדברים שנאמרו במראות הל...  אל הספר