פרק י"א ישיבה . בראשונה נקבע שם זה בלשוננו לישיבה : ועלי הכהן יושב על הכסא ( שמואל א', א', 8 ) . ומכיוון שאדם יושב נייח ויציב במצבי התנוחה והיציבות המושלמים ביותר , הושאל שם זה לכל מצב יציב ונייח שאינו משתנה . כך אומר הוא בהבטיחו לירושלים קיום מתמיד ויציבות כשהיא ברום המעלה : וראמה וישבה תחתיה ( זכריה י"ד 10, ) . וכן הוא אומר : מושיבי עקרת הבית ( תהלים קי"ג 9, ) , אשר משמעותו מניח אותה ומייצב אותה . על - פי משמעות אחרונה זאת נאמר עליו יתעלה : אתה ה' לעולם תשב ( איכה ה', סם , ב 4/ ) : היציב אוער איש 19 ) ; הישבי בעמים ( תהלים קכ"ג 1, ) ; עשב בשמים משתנה בשום דרך מדרכי ההשתנות . אץ הוא משתנה בעצם . ומצב כלשהו זולת עצמה ~ שישתנה , אין לו . גם יחסו לזולת לא ישתנה , כי אין יחס בינו לזולתו , שישתנה באותו יחס , כפי שנסבירן . כך אי - השתנותו בשום אופן מן האופנים היא שלמה בתכלית , כפי שביאר ואמר : כי אני ה' לא שניתי ( מלאכי ג', 6 ) - שום השתנות כלל . משמעות זאת היא המכונה ישיבה בכל מקום שהמלה נזכרת לגביו יתעלה . הישיבה מיוחסת לשמים ברוב המקומות2 , כי השמים הם אשר אין בהם השתנות ולא שוני ; רצוני...
אל הספר