פרק ח ' מקרם . שם זה נקבע במקורו למקום המיוחד והכלליו . לאחר מכן התרחבה הלשון לגביו ועשתה אותו שם לציון דרגתו של איש ומעמדו , כלומר , לשלמותו בעניין כלשהו , עד שאומרים פלוני במקום פלוני בדבר פלוני . יודע אתה כמה מרבים בעלי - הלשון2 להשתמש בכך באומרם : ממלא מקום אבותיו3 , והיה ממלא מקום אבותיו כחכמה או ביראה4 , ובאומרם : ועדין מחלוקת במקומה עומדת5 , כלומר , בדרגתה . בדרך זאת של השאלה נאמר : ברוך כבוד ה' ממקומו ( יחזקאל ג', 12 ) , כלומר , לפי דרגתו ורוממותו במציאות6 . וכן כל אזכור של מקום הבא ביחס לאל כוונתו דרגת מציאותו יתעלה אשר אין שווה לה ולא דומה לה , כפי שיוכח7 בהוכחה מופתית8 . .1 אריסטו מבחין בפיסיקה , ספר ד', בתחילת פרק 2 ( 209 א 31 - 32 ) בין המקום הכללי הכולל את כל הגופים , לבין מקומו המיוחד של כל גוף . הפרשן אפודי אומר על הפסקה דנן במורה : " למקום המיוחד - ר"ל וזה גדרו , תכלית מקיף שוה ונבדל . ומקום כולל כאלו תאמר הבית והעיר". ברור שהגדרה ואת ל"מקום מיוחד " מתבססת על הגדרת אריסטו ל"מקום " בפיסיקה , ספר ד', פרק 212,4 א 5 - 6 : " גבולו של הגוף המקיף שבו הוא נוגע בגוף המוקף", או ...
אל הספר