( דברים ד', 17 ) ; תבנית יד ( יחזקאל ח', 3 ושם , י 8, ) 3 ; תבנית האולם ( דברי הימים א', כ"ח 11, ) . כל אלה תבניתי . לכן העברית אינה משתמשת בשום פנים בביטויים אלה בתיאורים המתייחסים לאל . ואילו תמונה הוא שם מסופק4 הנאמר על שלושה עניינים . שכן הוא נאמר [ 1 ] על צורת הדבר המושגת בחושים מחוץ לדעת5 , דהיינו , תבניתו ומתארו , כמו שנאמר : ועשיתם פסל תמונת כל ( דברים ד', 25 ) ; כי לא ראיתם כל תמונה ( שם , שם 15, ) . והוא נאמר [ 2 ] על הצורה הדמיונית המצויה בדמיון מהדמות6 לאחר העלמה מן החושים כמו שנאמר : כשעפים מחזיונות לילה [ בנשל תרדמה על אנשים ] ... יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני ( איוב ד', 13 - 16 ) , כלומר , דמיון לנגד עיני בשינה . והוא נאמר [ 3 ] על העניין האמיתי המושג בשכל . בהתאם למשמעות שלישית זאת נאמר עליו יתעלה תמונה באומרו : ותמונת ה' יביט ( במדבר י"ב 8, ) , אשר משמעותו וביאורו : ואת אמיתת האל ישיג . פרק ד ' דעו שראה והביט וחזה , שלושת הביטויים האלה מציינים ראיית העין ושלושתם הושאלו להשגת השכל . לגבי ראה , דבר זה מפורסם בציבור הרחב . נאמר : וירא והנה באר בשדה ( בראשית כ"ט 2, )...
אל הספר