פרק שביעי / אהבה וקדושה: על מדרש שיר השירים ודרשותיו של אוריגנס

פרק שביעי / אהבה וקדושה : על מדרש שיר השירים ודרשותיו של אוריגנס שפר גורלה ונתמזל מזלה של מגילת שיר השירים . לא זו בלבד שהמגילה המיוחדת הזו נתקבלה ונקבעה בין כתבי הקודש , אלא היא זכתה בהילה של קדושה המייחדת אותה מיתר כתבי הקודש . ר' עקיבא הוא שהצהיר על הסגוליות של השיר , דווקא בהקשר של ויכוח על אודות מעמדה . היו תנאים , בין תלמידי ר' עקיבא ( ר' יוסי ) וחבריו ( שמעון בן עזאי ) , שאמרו או רמזו שישנה , או הייתה בעבר , מחלוקת אם אכן שיר השירים " מטמאה את הידיים", תכונה המאפיינת את יתר כתבי הקודש 1. רבי עקיבא מוחה נמרצות נגד עצם האפשרות שהייתה אי - פעם מחלוקת בקשר לשיר השירים , ואומר בלהט ( משנה ידים ג , ט ) 2 : חס ושלום , לא נחלק אדן [ = אדם ] מישראל על שיר השירים , שלא תטמא את הידיים ; שאין העולם כולו כדיי כיום שניתנה שיר השירים לישראל , שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים ... ההנמקה הכפולה , המנוסחת בשירשור , אומרת דרשני . הנימוק האחרון הוא קביעתו של ר' עקיבא ששיר השירים עולה על כל " הכתובים " האחרים . קרוב בעיניי שצריך לפרש " כתובים " כאן במובנו הרחב - כתבי הקודש או פסוקי מקרא - ול...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד