מבוא

מבוא ג דרכים בחקר מדרשי חז"ל ואבות הכנסחה הקורא המשכיל , המוצא עניין באגדות חז"ל , בוודאי יתמה מה עניין מצא הכותב דווקא בהשוואת אגדות אלו לכתבי אבות הכנסייה של המאות הראשונות לספירה . כלום את כרמו שלו נטר - שכבר מרגיש הוא את עצמו חופשי לרעות בשדה - זרים ? שאלה זו תישאל ביתר שאת על - ידי הקורא המשכיל שבא מרקע דתי , שעלול לחוש שיש כאן ערבוב של מין בשאינו מינו . תשובות רבות יש בידי להשיב , מקצתן בעלות אופי עקרוני ומקצתן בעלות אופי אישי . נתחיל בענייני ונשלים באישי . יש חוקרים שראו בכתבי אבות הכנסייה מקור לא - אכזב לדרשות ואגדות יהודיות אשר לא נשתמרו במקורות חז"ל שבידינו . חומר זה מכונה " שקיעין", ככותרת שנתן פרופ' שאול ליברמן ז"ל לספרו בתחום זה 1. בגישה זו ישנה אווירה של " פדיון שבויים " - ניסיון לקבץ מחדש נידחים ספרותיים ולהחזירם לאדמת ישראל . עם שגישה זו נראית שמרנית ומשמרת נכסים תרבותיים של היהודים , עלולה היא אף לעורר מחלוקת באשר למידת מהימנותן של האגדות המזוהות אצל אבות הכנסייה כיהודיות . כלום לא שלחו ידם בניסוחים ? כלום לא התאימו אותן לצורכיהם ? ואולי אף עצם ייחוסן כדרשה יהודית איננ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד