שמורת כרמיה

באזור החוליות שבמערב מצויים ריכוזים של צמחים הידרופיליים . הם משגשגים ומתפשטים כאן בשל פעילות האדם : בעקבות כרייה עמוקה של כרכר וחולות , עד לגובה פני מי התהום , נוצרו כאן ברכות , ובשוליהן ועל גדותיהן אפשר להבחין בסבכים של קנה מצוי , עבקנה , סוף וגמא , וכן ב"כרי דשא"1 המורכבים מצמחי דחן זוחל , פספלון דו - טורי ועוד . גם עופות המים"גילו"את הברכות , ויש הדוגרים בהן . בשוליה המזרחיים של השמורה , במפגש שבין החוליות לשטחי אדמות הסחף , גדלים עצי שקמה גדולים וזקנים , ועליהם מטפסות גפנים . בחוליות אפשר למצוא בעלי חיים מדבריים רבים . הלטאות הנפוצות כאן הן שנונית חולות וישימונית מצויה . בולט במיוחד הכח האפר , הגדול בלטאות ארצנו . מבין היונקים נמצאים כאן מכרסמים , כגון גרביל חולות , מריון החולות וירבוע מצוי . כמו כן נמצא כאן קפוד חולות . מבין הטורפים נמצאים כאן שועלים ואף תנים , שכן זהו אחד מאזורי המפלט האחרונים שלהם במישור החוף . אזור חולות נצנים היה מיושב במרבית תקופות ההיסטוריה , למן תקופת הברונזה התיכונה ועד ימי הביניים . המתיישבים נאחזו בעיקר בשוליו : בצפון - בתל אשדוד ( ע"ע ) ; במזרח - בתל פ...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

ידיעות אחרונות

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור