ביהוד נמצאו חרסים ושרידים אחרים מן התקופה הכנענית התיכונה , מן התקופה הישראלית המאוחרת ומימי שיבת ציון ועד ימי הביניים . לפי המסורת הערבית נוסדה יהוד בידי יהודה בן יעקב , וקברו הוא בניין הקבר הנמצא כיום בגן העירוני , המכונה נבי הודה . במקום נמצא גם מסגד קבר שיח'עבאס . בתקופת המנדט הבריטי , עם גבור הלאומנות הערבית , הוחלף שם המקום לעבאסיה . ב - 1882 התיישבו בקרבת יהוד , במקום הנמצא כיום בתחום שכונת סביון , כמה מתושבי פתח תקוה . הם נטשו את בתיהם בפתח תקוה בשל הקדחת , ומכאן היו יוצאים לעבד את אדמותיהם . ב - 1884 הצטרפה אליהם קבוצת יהודים יוצאי ביאליסטוק . הם חפרו באר ודיפנוה באבני גזית , התקינו ברכות , בנו בית מדרש ובית תנור . בשנת 1884 היו ביישוב 120 נפש . כעבור שנה הוקם בית מטווה ואריגה לייצור עבאיות , שהיה מפעל התעשייה הראשון בהתיישבות החקלאית היהודית . ה"ביאליסטוקאים"שבו באותה שנה לאתרה של פתח תקוה , ואילו האחרים ישבו במקום עד 1892 ; הוא כונה בפיהם קרית ספר . מיישוב זה שרד בית אחד . הוא שוחזר בשנת 1973 לפי תכנונו של האדריכל יחיאלי . הבית נמצא ברח'הראשונים בסביון , ופועלת בו ספרייה . ל...
אל הספר