תל גמה

התקופה הרומית הקדומה בלבד , אך החופרים סבורים שיש לייחס אותה לימי השופטים , במאה ה - 12 לפנה"ס . החופרים העלו את ההשערה שבאר זו נתקדשה במסורת המקראית ונקשרה במסורת האבות , ואליה היה קשור מקום הפולחן של באר שבע . יש החולקים על תארוך השכבות הישראליות השונות שנמצאו בתל על ידי י'אהרוני , ועל מהותם ומיקומם של המקדש או הבמה . הוא סבר שבערי הגבול של ממלכת יהודה התקיימו אתרי פולחן , וגילוי מזבח הקרנות בבאר שבע מחזק את סברתו . את הריסת המקדש שבו ניצב המזבח ייחס אהרוני לימי חזקיהו , אך לא עלה בידו לגלות את מקום המקדש , ולדעתו נהרס הבניין עד היסוד . לעומת זאת סבר י'ידין כי המזבח לא היה שייך למקדש אלא לבמה מימי יאשיהו , שמקומה היה בחצר הבניין שלימין השער . נוסף על כלי החרס הרבים שנתגלו בתל ועל הממצאים הזעירים האחרים , נודעת חשיבות רבה לחומר הכתוב שנמצא כאן . מלבד האוסטרקון העברי שנזכר , נתגלו כתובות עבריות קצרות נוספות , וכן קבוצה גדולה של כ - 50 אוסטרקונים ארמיים מן המאה ה - 4 לפנה"ס . אלה נמצאו בבורות אשפה מן התקופה הפרסית . בכל אחד מן האוסטרקונים רשומים תאריך , שמו של אדם , כמות של מצרכים ( שעו...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

ידיעות אחרונות

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור