דוגית

הזה היו תושבי שבטה , ואפשר שסרגיוס היה הקדוש שישב על העמוד במקום זה . הבסיליקה מפוארת ביותר . רצפתה , קירותיה , ואפילו האפסיסים שלה , היו מצופים בשיש לבן - אפרפר מיובא . שרידיו נמצאים פה ושם , וכן נראים עקבות רבים של הטיח המוחלק , שאליו הוצמדו לוחות השיש במסמרים של נחושת וברזל , שאחדים מהם נראים אף הם . הבמה שלפני האפסיס האמצעי בולטת מאוד אל תוך האולם . לצדי האפסיס המרכזי נמצאים שני אפסיסים קטנים , בדומה לאלה שבכנסייה הדרומית . גם באפסיסים אלה נמצאות גומחות קטנות להצבת תיבות לשרידי הקדושים . אחת מהן , העשויה אבן גיר , נשתמרה . גם בכנסייה זו האפסיסים הצדדיים הם תוספת מאוחרת , ובקירות החיצוניים שלה אפשר לראות את החלונות הצרים שהאירו את החדרים שנבנו תחילה לצדי האפסיס הגדול . מדרום לבסיליקה נמצאת קפלה , בעלת אפסיס ומזבח , ומאחוריה תא טבילה . תא הטבילה הוא אחת העדויות המובהקות לקדמות הכנסייה , שהרי בנצרות המאוחרת יותר , מן המאה ה - 5 ואילך , הטבילו בעיקר תינוקות , ולא היה צורך באגני טבילה למבוגרים . בחלקו המזרחי נמצא אגן הטבילה , העשוי אבן אחת בדמות צלב . חלקו הצפוני - מערבי של התא שימש חצר...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

ידיעות אחרונות

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור