הר מירון

הר מירון הר בלב גוש מורם במרכזו של הגליל העליון . זוהי הפסגה הגבוהה ביותר בישראל ממערב לירדן - בגובה 1,208 מ'מעל פני הים . במרכז הגוש עובר קו פרשת המים הארצית . גבולותיו : בדרום - קו השבר של בקעת בית כרם , שהוא גם גבול גיאוגרפי המפריד בין הגליל העליון לבין הגליל התחתון ; במזרח - נחל עמוד ורמת דלתון הבזלתית ; במערב - קו שבר פקיעין ובקעת פקיעין ; ובצפון - עמק סאסא והר אדיר . פסגות נוספות בגוש הרי מירון הן : הר נריה ( 1,123 מ') , הר הארי ( 1,078 מ') , הר אדיר ( 1,008 מ') , הר חירם ( 996 מ') , הר כפיר ( 992 מ') , הר בר יוחאי ( 1,151 מ') והר הלל ( 1,071 מ') . העתקים גיאולוגיים בגבולותיו הם שגרמו להרמתו של הגוש ביחס לסביבתו . חלקים גדולים מההר בנויים סלעי גיר , דולומיט , חור וצור מגיל הקנומן ( תצורת דיר חנא ) . בשוליים מצויים סלעי קרטון מתקופת הסנון , ובגבולו הצפוני , בתחתית נחל הארי , נחשפים סלעי גיר מתקופת הקרטיקון התחתון . מגוון הסלעים שבהר מכתיב את תצורות הנוף שהתפתחו כאן . ערוצים מבתרים את ההר ומדגישים את מבנהו ההררי . כמות המשקעים הגבוהה שיורדת באזור ( כ - 900 מ"מ בשנה ממוצע רב - שנתי ...  אל הספר